מקור השם "אלתור" בעברית הוא חיבור של אל (על) ואתר בארמית, כלומר: "על המקום".
אִלתור (בלועזית: אימפּרוֹביזציה) הוא הפעולה של יצירת דבר חדש ושונה במשך תקופת זמן מסוימת[1] ללא תכנון מקדים.
ההבדל המרכזי בין האלתור ל ביטוי אחר של יצירתיות הוא שהאלתור חייב להתבצע באופן ספונטני אשר אינו מאפשר תכנון מודע או תיקון של טעויות.
האלתור הוא מנגנון יצירתי המבוסס על חוסר ודאות[2]. מהותו של האלתור היא המצאה וחשיבה מהירה, שהרי האלתור הוא המצאת היצירה (או כל תהליך אחר) תוך כדי ביצועה. דבר זה הופך את האלתור למשימה מאתגרת שמזכירה מפגשים ורגעים רבים בחיי היומיום שלנו.
אם כן אלתור לא מבוצע רק בהקשר אמנותי אלא בכל תחומי החיים. אלתור יכול להתבצע בתחומים שאינם קשורים קשר ישיר לאמנות. למשל, חובש שנתקע ללא ציוד מתאים, ומאלתר ציוד לטיפול בפצוע. למעשה כמעט בכל שיחה שלנו אנו "מאלתרים" את מה שאנו אומרים.
משום שטבעו של האלתור מערב יצירה של דברים חדשים בדחף הרגע הוא נחשב כמצב מעורר לחץ. בסדנאות אילתור אנו נתקלים באותם מצבי לחץ בסביבה נייטרלית ונוחה אשר מאפשרת מפגש עם עצמנו בסיטואציות שדורשות מאיתנו לאלתר.
בסדנאות אימפרוביזציה אנחנו נפגשים עם כלים מעולם האילתור שעוזרים לנו גם מחוץ לסדנה. כמו למשל עבודת צוות, הקשבה או פיתוח רעיונות בקבוצה.
בסדנת אילתור אנו מקבלים את החופש להיות מי שאנחנו, ללא חשש מטעויות. ברגע שאנחנו לא מונעים מחשש מטעויות אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות כנים יותר, ורגועים יותר. באופן זה נוצר חיבור עמוק יותר לכל משתתף בסדנת האימפרוביזציה עם עצמו וגם עם המשתתפים האחרים בסדנה. לאחר הסדנה אנו נשארים עם הכלים שאפשרו לנו להיות יותר "עצמנו" גם ביומיום.
